השיטוט ברשת, באופנים שהתוו קודמי בשני זוגות גפיהם הוא עניני. ככה הקלדתי , בעודי מוטל מול המקלדת {וימי המקלדת נטולי קלד כבר בפתח קולדים תוק תוק} לאחר הקונצרט של נינו ביטון ותזמורת המאגראב בתדר. אבל האלמנט הרציונאלי לא יקדם אותי בכתיבת המשחק של היום.
אלא אם כן אתפוס עצמי באצבעותי אמשיך לתור בקרבי הרשת כמשוטט בפסג'ים בפריס גולש על רוח התקופה אעשה הכול חוץ מלהתכתב במתווך
אז תפסתי
"אתה אוהב לשים מסגרות על עצמך" אמר לי חנן, אחד מגבורי הסיפור האחר שלי (חנן הוא ה"ח" מצוות חח"מ מצד ירקון דרום שמנהל תחרות בכל לא סמויה עם צות חכ"מ בצד ירקון צפון). בדיוק1. ובדיוק2 כך לא אתן לסינרומן ירקון מבלוג אחר לכסות את הסיפור הראשי של הפוסט היומי שמתחיל בהענות לקריאה והתייצבות בשעה 13:00 לשמיעת סיפור ישראלי בקולם של אלו ש
אני קורא עכשיו גוזר ומדביק
מאוד מקווים שתאהבו את התוכנית, תשתפו אותה עם החברים שלכם, ותעזרו לנו להפוך את "סיפור ישראלי" להצלחה! - See more at: http://israelstory.org/about_us/#sthash.V5AhDyge.dpuf
בדיוק3 כי אני פה. ואל תשמעו לי כשאני אומר לכם שאתם כבר הצלחה. הצלחה פנים רבות לה אמר הציטטור
חדשות, הנה זה מתחיל
מה זה?
משפטים בוקעים מהמקלט אבל הם לא
הם לא
אמיתיים? לא יכול להיות שהחברה שם יזייפו, {גילוי נאות: אני מבין בכל זויות נושא הפרק }
מה פה קורה פה? תרגע תקשיב
אההההה, פשששש נרגעתי המילים אמיתיות הם פשוט לא ספרות. וזה מה זה בסדר כי מספיק להיות אופנובנק
ואז הם מספרים ואף מבקרים בבוטקה הכי זן בתל אביב ואף אף משמיעים את השומר : ליאוניד פקרובסקי. יותר נכון את המבטא של השומר. ווואוואואואאואואואואואוואואוואו ואני עוד פקפקתי בהם. שיימ און פאקן מי
כמה כבר רציתי לשמוע את המבטא הכבד שקראתי וידעתי שיש לו. המון זמן. בת'חלס מההתחלה, מהסיפור הראשון שקראתי אי שם בתרבות וספרות 2009 אני חושב. זה היה לאחר שקורקעתי ותזונתי היתה המוסף הדו-דפי ובהיה בערוצי ספורט.
ואחרי זה היה הסיפור. הבוטקה. כה גדול ועצום וכה מעט מילים, הנחתה לקורא הישראלי מהגירת ברה"מ.
כעבור שנתיים שלוש, בעת דיון ספרותי סוער עם הפלג הברה"מי של משפחתי, ששלפתי את שמו, השתררה דממה.
הופה. עליתי על נקודת תורפה. וחפרתי. כמובן, אם אפשר לעצבן-איך לא?
חברי הקוראים, לא דוברי הרוסית, דעו לכם שעזרנו לחשוף סופר שהיה עלול להשכח תחת הזלזול של קוראי רוסית בארץ. אלו שאחרי ויסוצקי לא מוכנים לדברים חדשים. פקרובסקי? הצחקתם אותם. הספיק להם דבטלוב וגם זה רק בגלל שהצליח בניו יורק.
ואז נאלצתי לעזוב, לפני הסיפור השני,
ועכשיו אני כאן, אחרי הקונצרט בTEDER, שהוא הרדיו ברשת לכל אלו שלא שמעו שהוידאו הרג אותו ולאלו שלא ידעו שהוא בסכנה ולאלו שהרגישו שהוא בסכנה ועשו משהו
מחבב
וPLAY מערכה 2
[שבויי מלחמה בבגדים אזרחים, אם גוזרת גזר דין מוות על בנה, אורי אילן " לא בגדתי", המת הגיבור והחיים בידים מורמות ועינים מושפלות. רומי אבולעפיה וצוות סיפור ישראלי]
אלא אם כן אתפוס עצמי באצבעותי אמשיך לתור בקרבי הרשת כמשוטט בפסג'ים בפריס גולש על רוח התקופה אעשה הכול חוץ מלהתכתב במתווך
אז תפסתי
"אתה אוהב לשים מסגרות על עצמך" אמר לי חנן, אחד מגבורי הסיפור האחר שלי (חנן הוא ה"ח" מצוות חח"מ מצד ירקון דרום שמנהל תחרות בכל לא סמויה עם צות חכ"מ בצד ירקון צפון). בדיוק1. ובדיוק2 כך לא אתן לסינרומן ירקון מבלוג אחר לכסות את הסיפור הראשי של הפוסט היומי שמתחיל בהענות לקריאה והתייצבות בשעה 13:00 לשמיעת סיפור ישראלי בקולם של אלו ש
אני קורא עכשיו גוזר ומדביק
מאוד מקווים שתאהבו את התוכנית, תשתפו אותה עם החברים שלכם, ותעזרו לנו להפוך את "סיפור ישראלי" להצלחה! - See more at: http://israelstory.org/about_us/#sthash.V5AhDyge.dpuf
בדיוק3 כי אני פה. ואל תשמעו לי כשאני אומר לכם שאתם כבר הצלחה. הצלחה פנים רבות לה אמר הציטטור
חדשות, הנה זה מתחיל
מה זה?
משפטים בוקעים מהמקלט אבל הם לא
הם לא
אמיתיים? לא יכול להיות שהחברה שם יזייפו, {גילוי נאות: אני מבין בכל זויות נושא הפרק }
מה פה קורה פה? תרגע תקשיב
אההההה, פשששש נרגעתי המילים אמיתיות הם פשוט לא ספרות. וזה מה זה בסדר כי מספיק להיות אופנובנק
ואז הם מספרים ואף מבקרים בבוטקה הכי זן בתל אביב ואף אף משמיעים את השומר : ליאוניד פקרובסקי. יותר נכון את המבטא של השומר. ווואוואואואאואואואואואוואואוואו ואני עוד פקפקתי בהם. שיימ און פאקן מי
כמה כבר רציתי לשמוע את המבטא הכבד שקראתי וידעתי שיש לו. המון זמן. בת'חלס מההתחלה, מהסיפור הראשון שקראתי אי שם בתרבות וספרות 2009 אני חושב. זה היה לאחר שקורקעתי ותזונתי היתה המוסף הדו-דפי ובהיה בערוצי ספורט.
ואחרי זה היה הסיפור. הבוטקה. כה גדול ועצום וכה מעט מילים, הנחתה לקורא הישראלי מהגירת ברה"מ.
כעבור שנתיים שלוש, בעת דיון ספרותי סוער עם הפלג הברה"מי של משפחתי, ששלפתי את שמו, השתררה דממה.
הופה. עליתי על נקודת תורפה. וחפרתי. כמובן, אם אפשר לעצבן-איך לא?
חברי הקוראים, לא דוברי הרוסית, דעו לכם שעזרנו לחשוף סופר שהיה עלול להשכח תחת הזלזול של קוראי רוסית בארץ. אלו שאחרי ויסוצקי לא מוכנים לדברים חדשים. פקרובסקי? הצחקתם אותם. הספיק להם דבטלוב וגם זה רק בגלל שהצליח בניו יורק.
ואז נאלצתי לעזוב, לפני הסיפור השני,
ועכשיו אני כאן, אחרי הקונצרט בTEDER, שהוא הרדיו ברשת לכל אלו שלא שמעו שהוידאו הרג אותו ולאלו שלא ידעו שהוא בסכנה ולאלו שהרגישו שהוא בסכנה ועשו משהו
מחבב
[שבויי מלחמה בבגדים אזרחים, אם גוזרת גזר דין מוות על בנה, אורי אילן " לא בגדתי", המת הגיבור והחיים בידים מורמות ועינים מושפלות. רומי אבולעפיה וצוות סיפור ישראלי]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה