רון, מה אתה עושה צחוק? אם
את שידורי קונצרטבוקריום האהבה, יום הנישואים ה-58 של אמאנימה ואבאנימרוד אתה
מתחיל בבגטלות של בטהובן אני בטוח אסתבך בצרות פריימל על הצהריים. הבגטלה,
יצירה מוסיקאלית לא יומרנית תאלץ ללוות רשימה לא יומרנית. יש דבר כזה-רשימה לא
יומרנית? רון מרחבי על הבוקר, אורלי M מאחורי הקול האלטי המלטף. מימיני יוליסס, המקור וביאור שלח, בלום והזרם יוצאים לטייל בערוגות
אוכלי הלוטוס. מצד שמאל
- Infinte jest,
הקומדיה האלוהית של המאה
ה-21. קח אותי הלאה פליז
שומן (רביעית מיתרים),אתה ממשיך אני שומע
מה עשיתי אתה שואל
בוא אני אגיד לך
א- פוראליז, החביב על
אמאנימה היא בגטלה. בתור עלה נידף מקצועי וכמעט מוכרן באוטו גלידה, פוראליז
הוא לא עלה מיובש באלבום. המחווה רומנטית ראויה אך שגויה בשיוכה ללהיט של בטהובן.
ב- שומן, קרוב מדי
לשו-פן.רגישות יתר? כן. לא יעזור לי, הצצתי ובדקתי שאתה הולך למלאות בפולנים את יום
האהבה/יום הנישואין
כתבתי 58. כן. עוד פעם 58.
זה 13, אבוי
שוברט, שלושה קטעים לפסנתר.
לבד פסנתר. איזה יופי. חודשים לפני שהוא מת והוא יודע.מיצוקו אוצ'ידההשם והאצבעות מכשף דמיונו של כל מלך אורז
ממוצע.
השתחררתי רון,
'שתחררתי. עזבתי פריימל פילינג, דאנס אוף
לייף איז דה ניו אולד גיימ אין טאון
אין תחליף לריח המוות.
ממממ...
משפטי פרידה, לא אמשיך איתך
לדבוז'אק, אבל אם זה היה תלוי בי לא הייתי עוזב את סלון הריקוד שפתחת ליום האהבה.
אמאנימה ואבאנימרוד הולכים לחגוג עם צילה ועמנואל, שניים מתוך שלושת הזוגות ששרדו
כזוג שהתחתנו בקיבוץ לפני 58 שנים. עמנואל בן 80. אבאנימרוד עונד לו את אות זקנשבט
של גרעין "בתלם" לניר אליהו. חריש בהיסטוריה של הכלל. בטון הנכון לקריאה
גם שוברט יאפשר לקונצרטבוקר ליום האהבה להיהפך לשיר הלל לזוגיות. הנה ציפור
החוט - בחירת העורך המוסיקאלי. משה שדלצקי עורך קונצרט בוקר. צליל החוט
מחדדים. יקירתי אורליM באדרת
קול מורג.. באך סונטה מס 1 מממממממ. יהודי מנוחין. משה בונה את הסרט.
כוכבים מאירים, אחד ל-
Gödel.
גדילי
קולה שוזרים יצירה צמד למוסיקה! באך צעיר.צעיר בגיל. באך השאיר עקבות מכל תקופה בחייו. דור 1 שלו כולל
כבר יתמות ומאסר. רק לפני 300 שנה. בליפ. 50 שנה. איפה אנחנו . 1775 ? נגיד. מוצרט "החמישית".מוצרט, ילד שבשלושים וחמש שנותיו כיסה דור 1 ו-2 והשאיר את השקט לזקנים, שיתחבו אותו לתחת. משה רוצה שנרקוד, טוב בסדר. לוחצים על הפדאל. שטרן, ההוא מהרחוב מחלל שלפני כיכר ישורון סבוב לעמיחי ובהמשך יובל נאמן. יובל נאמן? מסכן, לא
זכה בנובל. לפחות תל אביב הוא ואני שומרים עקרונות סימטריה בסיסיים העומדים ביסוד עולם
החלקיקים האלמנטאריים כשמזהים אחד שכזה. בליפ כפול. 100. משה רוצה שנמשיך להסתחרר ולנפנף בנוצות הטווס. איזה כייף לנו..
דבוז'אק מרקיד את החברה, עוד מעט הוא יסע לאמריקה
ישמע מוסיקה של כושים ואינדיאנים שקרא עליהם אצל מרק טווין וקרל מאי. בינתיים הוא רק מדמיין את צלילי הפרא.
בליפ אחורי. שוברט. "הגדולה". פחות 50. במקום פדאל טורקי יש טרומבון. שוברט צורח
IN CASE U DIDN'T HEAR
לפני מותו
לא מבקש רחמים, הוא חזק (רק במוסיקה ובחברים, הגוף
גמור)
בריטן, הסימפוניה הפשוטה. טריפל בליפ קדימה. עוד
אחד שנפח יצירתו רחב. אנחנו בקייטנת בוקר אז מקבלים סימפוניה פשוטה. הוא בן 20
שהוא כותב את זה היום לא תהיה שיבאסאנה לסיום אלא שיוואלסאנה. רוול מכשיר את
הוולס למאה ה-20. אנחנו נפרדים
מרדכי גלדמן האיש והיוגה [ל-i של סטיב ג'ובס היה תאריך תפוגה] ברגע של שיר מסיים את תוכניות הבוקר להיום
קרטיבים יש לנו פה, שמשיות מעופפות ואין רעש של מטקות או מדוזות. קליפורניה דרימינג וניס ביץ דרך יפו. יובל אומר הכל
יובל מתקלט 5-7 רדיו תדר תל אביב פורט סעיד
אני מכיר אותו ים בשנים את יובל ממקומות שניתן לצמצן למילה הזויים אבל אז ניואנסי צבע ראפ בתחילתו וקהילת חרדי ברוקלין [ב"ה עוברים מספרית את גודלם טרום שואה] יטשטשו בהנף תחנת תחתית. ניו יורק 86. יובל לא השתנה הוא בדיוק כמו בתמונה אבל לעיתים גם הוא מתחלף ונראה אחרת. הוא מצייר את עצמו אז אין בעיה להכיר. כיון שאני מכיר אותו אני יודע שהוא יתעדף מהר מאוד את מצב העניינים איתי, שהמשפחה מגיעה, שיש פה מוסיקה ממסיבה מאחורה, שיפודי טמפה על האש
רבי אספסוניק שואל איפה אני. סורי, היום אני בתדר. תדר הם הילד החדש בכיתה, בן 4. גדלים מהר חלוצי הרדיו האינטרנטי (הווארד שטרן מגיע ל-KROCK NY שש בבוקר עד עשר, משדר עם מושא כמיהותיי רובין, חמישה ימים בשבוע מתקין תעלות מזוג אוויר כתירוץ) אבל היום אני בכלל סופרמן בחופשה.
סופרמן לא יוצא לחופשה ולכן אני לא באמת סופרמן. על סופרמן למלא מספר תנאים ואחד מהם למשל הוא שסופרמן לא יוצא לחופשה. למה? תשובה בקייטנה במסגרת כל קבוצות הדיון שנשתעשע בעזרתם. כמובן ששאלה {תשובה=גז, ראה, מתי זה היה אתמול? לא אתה לא הולך לשום כרטיסיה צדדית לא חלון חדש לא בדוק במילון } יובל. אתה. מה נעשה בקייטנה: פשוט אני, כמדריך האחראי, יעלה שאלה בענייני דיומא. נדון. תשובה=גז אמרנו ולכן כשהשאלה תגרר כחוט אחר בלון בצאתך מהקייטנה [כשזה עכשיו אם בסיום משפט זה תקפוץ דף או עוד-למה אין קאונט מילים פה, הביאו ראש הטכנולוג!! טפפפ מה צריך הפגנה סגנונית-או בנוהל עזיבה ארוך כמו סגירת X חלון] ובמילים אחרות: ובהנתן ששאלה מהקייטנה תתגנב לפעילות אחרת באותו יום ותהיה לך תשובה במקום: קיבלת כוכב איך? מה, לא מלהיב?
המשפט נפתח במרווח השקט שבין אסיף ישראלי למפתחות. מוסיקה תוכניתית של צבי אבני חיממה מנועיי הכתיבה באסיף ישראלי. הא-טונאליות מתקפלת למלודיה, יוצרת סיפור ברור. בין המנדולינות למעגלים שאחרי ניתקה מחרוזת ראשי מהמקלדת. וחזרה בשקט. מפתחות היא מתוכניותי החביבות ובין הקבועות. שלוש בצהריים, יום ראשון
התוכנית נפתחת בדרמטיות כפולה. קטע (מהסימפוניה החמישית?) של ולנטין סילבסטרוב וגם הודעה שבעצם לא תהיה תוכנית עליו אלא עם אורחת
אורחת?
זמירה לוצקי- גם את בשיגועים
מי האורחת? הקומודו דראמטי. זמירה משנה את הקצב, אולי זה הקיץ. סילבסטרוב, אני מציץ בויקי בלשונית שפתחתי ליד. בן 76, מופנם. לא ילד פלא. מציאות של אחרי מלה"ע השנייה בקייב. כשהתחילו לשגע אותו יותר מדי בדרישות בשנות ה-70 הוא נסוג לעצמו.
אולי בגלל זה קליפי הוידאו של יצירותיו מעוטרים בשקיעות, זנבות היום כמשל לזנבות מוסיקאליים שנשארים איתך. אני ממציא הכל? מנסה לחבר באופן מלאכותי עם משחק תשובה=גז. אני לא מקבל כוכב ברגע זה.
Valentyn Silvestrov - Post scriptum
אילה אושרוב עולה לבמה. החיבור בין השניים הוא ההפנייה. בת לאצולת תרבות ישראלית כשרק נצוק תוכן לשתי המילים והאוקראיני שגדל כשמסביבו רק נעימות מאושרות על ידי המפלגה הקומוניסטית. היא שאחראית על הלהיט האלמותי לאורך הים והוא שגדל ליד הנהר.
לאורך הים- עפרה חזה
כשהמקצוען באומנותו נותן לאומנותו להוביל, דרכו מוגנת מהחיים בבועה שדרכה משקיפים ונשקפים.
חרדות, רצונות ופחדים מעצבים את הבועה מבפנים ומכשירים אותה להתנפנף, להתגלגל, להבעט וכמובן להתפוצץ.
אשרוב מייצגת אמנים שהיגרו ובועתם כבר לא מתנפחת ומתרוקנת ישירות על התרבות המקומית. יש רבים כמוה בכל התחומים, המתייחסים ביצירתם למקום שבו נחקקו רצונותיהם וחרדותיהם. הקהילה הישראלית בחו"ל נזונה מהמתח בין היהדות שהיא דרך לישראליות שהיא ארץ. אשרוב בת דור שלסתירה היה שם (הציטטור: רבין- נפולת של נמושות) והיא מנגנת אותה ביצירותיה החדשות. העיקר בהן הוא העשייה בהווה עם הקהילה המקומית שבה היא מתפקדת כאדם מוסיקאי מקצוען. גם הדור הזה ייעלם ורק יישאר תיעוד
אני יודע שדורי בן זאב סופרמן.
אני מתלבט אם הוא מסדרת ה-SUPER ואז הוא "סורפדורי" או מסדרת ה-MAN ואז אפשר יהיה לקרוא לו "דורי מן". שכשאנסה לשטוח טיעונים לאחת מהברירות, אתקל מן הסתם, בקשיים. בטוחני שלאחר שאדון בענייניות בטיעון,
תנפנפו גם אתם לסופרדורי, שמעופף מעלינו ומשדר בנון שלנטיות באולפן כאילו לא מדובר בשתי פעולות סותרות לביצוע במקביל. שישי בצהריים דורימן ברדיו. עוד שעתיים יסגר
ספק ציוד הספורט הנאמן, ישאיר אותי בסופ"ש עם ים גבוה, גלי וללא הסנפירים שהבטחתי לעצמי מתנה ליומולדתי. היי סופרדורי, יש עיצה? סופרדורי מתייעץ עם EHOW בשאלת סנפיר הולם לי ולבוגי. דורימן אומר שאם יש לי שאלה הסבירות שיש דג ברשת שתירגם רצונו, פחדיו, חששותיו, המלצותיו, מסקנותיו, תובנותיו למשהו שאם לא יועיל, הרף עין לא הזיק.חפש את הדג, ואם אין אולי תהיה אתה.
ישנם סוגים שונים של סנפירים. סופרדורי עוזר לי בעקיפת מערבולות הדקדקנות ומחליט במהירות. בעוד אני מתעכב על עוצמת הֶנֵּעַ והדרת רשתות שיווק,הוא כבר אחוק של המוכרן צוחק עם הקופאי. יאאללה איזה דורימן
גבורי-על, כבני אנוש מתמודדים מצעירותם - עכשיו שנתקענו, אז? - מי שלא חושב כך
שיפסיק לקרוא עכשיו
למהססים ( די נו התחלתי לקרוא אני בסבבה עכשיו אני צריך החלטות שחרר אחי זרום)--> ארוע בו מתעמת לוחמ-על עם חולשתו ופגיעותו שכיח.מדי שבוע אנחנו שומעים על איש-קרח צעיר שנוחת בשמש ולומד שכוחו מוגבל. בסופרמן האחרון, לאחר שסופה הרגה את אביו, נאלץ הנער סופרמן להפרד מאמו, איילת לארה ואן לור זורר,לצאת לדרכים ולגלות מהותו. לאחר שנים של התנהגות סופרמנית לא מודעת, לאחר שלמד על טבעו האמיתי, מתרסק סופרמן על ראש ההר כבר בטיסה הראשונה שלו כלוחמ- על מודע לכוחו.
מלכות החמון או יה עברית שפה נהדרת
אז מה הקשר בין התרסקות מודעת לשאלה אם דורי בן זאב SUPERמן או דוריMAN
אני מתקשר לידידי הדג שיחלץ אותי. הדג מומחה להיגדים ופנטזיה, whats up last seen 08:48
הקשר בהסכמה בינינו
עד שהדג יענה לשאלות נוקדניות, חביבות עליו כסטייה וכמשיכת זמן דנקנרית לנושי IDBבתקווה לנס גז תשובה. נקודות דיון: 1- אילו תכונות סופרמן משותפות לשדר וסופרמן.2- הפרכת טענות הנגד. 3- מדוע השדר מסתיר זהותו? 4- האם איילת לארה ואן זורר תסכים לקבלו שוב כבנה. בכלל מיהו חושב את עצמו
עמדות מנוגדות עשויות להיות הגיוניות באותה מידה. כדי להכריע בינן יש לבחון באופן שיטתי את חוסן הנימוקים.למשל---> כל הגיבורים יכולים לעוף + סופרדורי הוא גבור --> סופרדורי יכול לעוף. המשפט תקף אך המסקנה לא קבילה ללא הוכחה. הלוגיקה לעיתים צורה ללא תוכן. חזרנו לרטוריקה-אומנות השפה וההבעה לחקר האמת כמתודה להעלאת טיעונים
הדג לסט סין 13:04 עונה השאלה: האם דוריMAN יוצא לחופש ? מאיפה אני אמור לדעת, תשאל אותו, הוא לא עונה, הם אף פעם לא עונים
הוי מה זה, איך הגענו לכאן הגענו? אתה הגעת, עכשיו נופף לדוריMAN שהתרסקת על הר הגיגיך
לספירה אחורנית כמו לתדר יש יתרון אבל היא בעייתית לשכמותי.
ולצטט את עצמי מהפייס, יומולדת היום אז יש מיקס חדש
"
המליצו לי על מאמן אישי והפגישו אותי עם אחד הטובים בשוק שהסכים לקחת אותי פרו בונו. את כספו עשה המאמן ממתאמניו, שתופסים עמדות מפתח ומתוגמלים נאה עד מעולה. צורפתי למחלקת גמילות החסדים שלו. לאחר שתי פגישות הוא השהה עצמו. הסיבה: "אתה לא מאפשר לעצמך נפשית ומעשית להכנס בין פטיש לסדן". למה כל ההקדמה הזאת ידידי? כי אחרי שהשותפה המוכשרת שלי Ayala Netzer תשלח לי איור שיעלה בבלוג, אני יוצא למספר שעות לעולם ללא אינטרנט, כדי להמשיך לכתוב את גרסה ד' לספור הבדיוני במסגרת פטיש וסדן. דמיוני, שכבר אף לא אחד (חוץ מהחיים האלו לעזאזל? ) מסוגל לכלוא אותי.ככה ורק ככה אני מחבב את עצמי ליומולדתי. נשתמע בלילה,
בטקס הספירה לאחור יש מאפיינים דומים לשיטת הפטיש והסדן. המספרים יורדים עליך או עולים אליך אני הצג.
מאז שג'וליאן, הבוס המיתולוגי שלי בחברת ההזנק שטח בפני את שיטת המסכים היורים, נכבשתי בפניה. הרעיון הוא להזיח הצידה את ההתרכזות במיקוד, במשימה בודדת. במקומה מציבים מספר נקודות גירוי לעין. ובכל עצירת גירוי ניצבת משימה. ואז-מנהלים את המשימות. מה שג'וליאן עשה בחדר המחשבים היה להקיף עצמו בכעשרה מחשבים. וכך בנגריה, בכל עבר יש עבודות עץ לעשות. אפילו במטבח הוא חייב לבשל כמה מנות בכדי לאכול חביתה. להבדיל מסיזיפוס, שעליו רק
לעלות ולרדת עם אבן, מטלותיי מגוונות. פעמים מרצה אני עונשי מזאוס באי של
האדס, אל השאול. יש לילות שבהם, כסיזיפוס
בצעירותו, ערמומי ורשע, אני מטעה משוטטים ורוצחם ללא סיבה לבד מהנאה.
הנה מגיע איור ראשון של השיגועים---------------------------------------->
הסיבה שקפה דה מרקר לא מופיע ברשימה, היא טכנולוגית בעיקרה. קשה עד בלתי אפשרי לראות את הקפה בסמארטפונים וזה אומר שאנחנו קהילה קטנה וחמימה. אני אשתנקר קצת ולבלוג בקפה יהיה מקבילה בבלוגר, שם ירוכזו דיוננו על הספרים שנקרא.
אבל לפני הכול - מדובר בקומיקס {בזמן מאבק שליטה לניצול אוויר כדה"א, נשלחת יחידת לוחמיעל להציל אנושי משבי הנחיל בדיזנגוף סנטר}. היום, חם מהתנור הגיעו איורים ראשונים של הדמויות
תRד. הדמות שהכי קל לי להזדהות:} לוחמעל רגיש ונאמן.
מממממממ...המפאיניקיות שלי תופסת מקלט בשוקן הליברליזים. בתחרות הסמויה בין רוני קרחוני ליואב בן חלב שהתנהלה בין בעלי האמצעים והמקורבים לצלחת, מקומי, לצד הקרחים היה ברור, לפחות בכל מה שקשור לרצועת הקומיקס. שטיפת החלב עוד לא הגיעה למימדי כוס חלב ביום כמו אצל האמריקאים, אבל התמונות של קופסאות הקורנפלקס הענקיות ומיכלי השני ליטר שנראו בסדרות כמו משפחת בריידי ופרטרידג' סימנו כיוון ברור.
זאת ההקדמה לעובדה שבסך הכול היתה לי ממש אג'נדה מה לכתוב - על מה שנעשה בקייטנה- על משחקהשיגועים
שנשחק (להלן שִגֻּעִים בהטעמת מלעיל דמלעיל), רציתי לכתוב ערכי ויקיפדיה נעלים על המטרות, החוקים, האתגרים ושיתוף הפעולה ההדדי. לשכוח קביעה של מסגרת זמן עם נקודת התחלה, התחלנו. ונקודת סיום - סוף הקיץ. קביעה של מרחב הרשת ונוהל פיזי מוגדר שבו מתקיים המשחק. והכי חשוב- מתי פוס מותר.
חשבתי להרחיב על המישחוק בחיינו ולתת דוגמאות. אבל איך אפשר לכתוב על שִגֻּעִים שמה שתפס את אוזני היא זמירה לוצקי מארחת את קיקי קרן הוס ומשמיעה את האופרה הקמרית "לא מעשה באשה, אשה, נווד, זמר נודד... ומלחמה". יצירה קולית ל 3 זמרים, שחקן-זמר, 4 נגנים (אבוב, אקורדיאון מנדולינה
וקונטרבס) ואלקטרוניקה. הקשבה חוזרת הפעם מוגן עם הרדיו מהחוויה החיה וחמוש במחשב ובנקודות יציאה. אז תוכנית היום תידחה למחר
אז נזרקתי ללאה גולדברג "מכתבים מנסיעה מדומה"
מכתב אמִתי על נסיעה מדומה והוא גם הקדמה אתה,
אולי גשם אינו יורד, אבל החלונות זוכרים את הסגריר. וקר. אני רואה את גב נוֹשׂא המכתבים. הוא נכנס אל הבית שממול. תיבת הדואר שלי ריקה כרגיל: מילות הגאוּלה המעטות ההן העלוּלות לפתוח לפני את גבולות הארצות הזרות לא נכתבו. עדיין אני עוד פה. עוד לא נסעתי אך אני נפרדתי ממך, אף כי גם אתה פה. אוּלי אפילו בחדרי. הלוא אפשר לעצוֹם לשעה קלה את העיניים, לשמוע את רעד התנוּר הבּוֹער ולחשוב שזהו המסע שלי, שאני כבר נסעתי. הלוא כך הוא - נסיעה ספרוּתית גם בה יש הרפתקאות וחוויות.
הגיבּוֹרה שלי - רות - עלוּלה לחיות כמוני בזמן התלוּי על בּלימה. יודעת היא שעליה לנסוע והדרך חסוּמה בפניה. וּלפי שעה הכול נעשה עבר והולך והיא נאחזת בנסיעה ספרוּתית. רוּת אינה עלמה סנטימנטלית. היא כותבת מכתבי-אהבה לא כדי לשרפם אחר-כך בתנוּר. יש לה מטרה ספרוּתית. מכתבים אינטימיים באמת אי אפשר לפרסם. על כן בחרתי בגיבּוֹרה, ששמה אינו שמי ושם אהוּבה אינו שמך. אם רוּת דומה לי וזה אשר היא פונה אליו - לך, הרי הם, בכל זאת, לא אני ולא אתה - הם דמוּיות מדוּמות כמו הנסיעה.
שם אהוּבה של רוּת עמנוּאל. היא קוראה לו "אֶל" מתוך חיבּה ו"עמנוּלינו" לשם קיצוּר. או להיפך.
היחסים שלהם אינם מסוּדרים, ראשית מפני שדומים הם לאלו שלנו, שנית מפני שלכתוב על יחסים מסוּדרים... משעמם.
תוכן המכתבים האלה ניתן להתבּטא בשמו של ספר לטיני אחד מימי הבּיניים - "על כל הדברים שבּעולם ועל עוד משהוּ" - הלוא תבין, העיקר הוא אותו ה"עוד משהוּ" כי "כל הדברים שבּעולם" ביני ובינך מה הם ? - יש מלה צרפתית המבטאת קצת את אופי המכתבים האלה: Causerie. תרגומה העברי כבד ומעליב ("פטפוט"? "שיחה נאה"?) - לא לאלה נתכּוַנתי. הרי Causerie היא במקצת גם אותה המלודיה העדינה עתיקת-היומין שידי איזו סבתא אצילית פרטוּה על פסנתר ישן ומתאנח.
הערים שרוּת כותבת עליהן הנן רק בוּעות-סבּון הנולדות בדמיון בשעה שהטמפרטוּרה של הנפש עולה עד °39,9. בכל נשמה יש אוֹסף פיתוּחי עץ עתיקים, השמוּרים בה מימי הילדוּת - תמוּנות ערי-חלום, רחוקות ויקרות. ואַחת היא, אם ראה ואם לא ראה האדם את כל הערים האלו אחרי שאסף את פיתוּחי העץ בנרתיק נשמתו - אין התמוּנה משתנה על ידי כך: אין היא קשורה במציאות ובעצם, הרי בשבילנו כל העולם הנו פיתוּח עץ פרימיטיבי ולא גדול - ציור עיר דמיונית - כי אלמלא כן, איך יכולנו לשאת בתוכנו את "כל העולם" על פרטיו השונים והרבים? רות לא ראתה מימיה את רוב הערים המתוארות במכתבי נסיעתה: הן רק הד אַסוציַאציות, בְּליל חרוּזים, תמוּנות והלך-נפש. לפני כל מכתב ממכתביה היא תופיע לפני קוראי בשבתה בעומק החדר בעיר מולדתה ובכתבה מכתב מפריז או מבּריסל. אני כותבת זאת כמו שהציג וַכְטַנגוֹב את "טורנדוֹט": השׂחקן מתאַפֵּר על הבימה לעיני הקהל - אל לשכּוֹח שהוא שחקן ולא בן-מלך סיני!
נסיעתה של רוּת נגמרת מפני שהיא סוף-סוף נוסעת באמת, וכנראה טוב הדבר. רגל הדורכת על אדמת נכר יודעת אולי יותר ממוח המגשש במרחקים. מי יוכל להגיד זאת אל נכון?
המכתבים האלה הם פרי בדידותה של רוּת. פרי בדידותי הם.
אני מביאָה אותם שי לך - בהרבה תוּגה וקצת תודה.
ל.
הרבה יותר כיף לקרוא
כל הטראראם.....אולי עצימת עיניים לשעה קלה, הקלדה דמיונית למסע ספרותי
עד שהתשובה מהפרש השחור (88FM 23PM) תאשר שהפרש צאצא של הצל הגדול ולא סתם מתחזה לבנבן אפשר להכנס ליום השלישי של קורס הכתיבה בחממת הארץ.
לפני שנכנסים לספר מוקס נוקס בוא נדבר על השבוי, מי הוא?
כצפוי התשובה מחולקת לשניים: א- יצור אנושי בכל גיל (נמוש שכמותי, כדי לחמוק מקביעה העלולה להתפרש שיש לי ידע מוקדם, אני מסרבל את שני השמות. האם מדובר בזכר שבוי או נקבה שבויה, ואולי תאומים? בני כמה?). ב- אחד מה"אחרים" של הסופר .
כיוון ששתי האפשרויות לא מנוגדות יש מצב שהן לא העניין או שהכותב מבצע הסתרה לא מודעת
אפשר להניח שאין כל עניין בשבוי, שהוא רק תירוץ. אפשר להתייחס באדישות אליו בדיוק כפי שהפרש השחור מתייחס לשאלתי. מבחינתו, תקשיב למוסיקה- מה אכפת לך השואל אם הפרש השחור הוא רוח רפאים, עבד נורא של הטבעת. טוב, לי אכפת. אני קצת נודניק יכול להיות וכך חלק מהאחרים שלי, קוראי ברגע זה. שאני אניח לשתי עלילות נפרדות לחלוטין מאוחדות על שבוי שאפילו אופציית רוח הרפאים המרנינה לא מרומזת בהקשר אליו.
יודעים עלין שהוא שבוי על ידי הנחילים שמבצעים עליו תהליך שפעול. המילה שפעול שולחת קישור לערך הויקיפדי שלה שמספר ש"שפעול או אקטיבציה הם היכולת ליצור פעולה חדשה או להגביר פעולה קיימת. אני הולך לעשות ים ספוילרים בקורס אבל הנוהג הפסול והנבזי הכרחי לדיוננו: הנחילים שובים את האנושי כדי לקחת ממנו את חוש הריח
חוש ריח,היכולת להבחין בחומר נדיף באוויר חזק ביותר בקרב נשים ולכן הסתברות גבוהה שהנחילים, שהגיעו להכרות עמוקה וממושעכת עם המין האנושי, בחרו בנקבה-נקבה או בזכר נקבי לשפעל את חוש הריח אצלם
pearl jam started oh ye, move over fucken unresposive black rider, u r nothing but a temporal shadow
sssshuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuuu
,let the real tough ones
WHAT 2 DO
המלך בשעה זאת מרוקן את מעות חבריו בפוקר אל תוך הלילה
אימפרוביזציה כתיבתית היתה בהקדמה, שני הפוסטים האחרונים- מה עוד פעם? שוב דיאלוג בין שני אני
שמעתי שדובה שלקחו לה את גוריה היא המסוכנת ביותר וזמו אחד ההסברים לדובים שתיים מהתנ"ך וממאיר שלו (כן, אקדח אבל לא יעזור לכם לדעת שבסוף המשחק יהיה קרב משפטי בין גיבורי הספר LIVE)
ל 85-92 קוראי שני הפוסטים האחרונים, שניים שאף חיבבו, שום כוכב עדין, אבל אני אזהר
MAKE IT THE PROMIUSE LAND
הנה המתים אומרים
WE CAN ALL B TOGETHER WHEN WE MAKE IT TO THE PROMISE LAND
אז מי אני?
קודם כל אני רוצה לספר לכם על משחק נפלא שנקרא הקרא לשבוי שבמסגרתו אקיים נקיים שיחה על ספר
הספר הראשון שיפתח את הסדרה יהיה מוקס נוקס של שמעון אדף
ההזמנות הרשמיות יגיעו בקרוב
יישור קו: כמו שרבים מקוראי הותיקים (מתוך ומחוץ לקבוצת ה-85-92 מאתמול) יודעים, בשנים מאז שנכנסתי לקייטנת הארץ כבר אירגנתי הרבה סדרות במאמץ נואש למצוא את הצורה והמהות של המילים. פתחתי וזנחתי. הפעם יהיה שונה. אני מבטיח
ולראייה- שי-פרעה, שלכאורה מבחינתכם נזנחה כבר מספר חודשים-חיה ונושמת בבלוגר
למה חזרתי לקפה: חוץ מזה שאני מעריץ של משפחת שוקן שממשיכים לכלכל בתבונה את העתון הכי חכם בעברית ולב.צ על עריכת מוסף התרבות שלי שהיא בעיקר התרבות שלו וכל מה שהוא לא מכניס לשם אני ממש מפגר. יש משהו משחרר בלחזור למוכר, הדרכים הידועות של פעם
מזמין מזמין-הדרכים הידועות משתנות------->
ציפורשיר שחזרה להיות מושמעת לאחר הפסקה של מספר שנים מהרפרטואר הקבוע של המתים וחזרה לה ככה סתם, כאילו כלום
לו כלו
"Bird Song" Words by Robert Hunter; music by Jerry Garcia Copyright Ice Nine Publishing; used by permission.All I know is something like a bird
within her sang
All I know she sang a little while
and then flew on
Tell me all that you know
I'll show you
Snow and rain
If you hear that same sweet song again
will you know why?
Anyone who sings a tune so sweet
is passing by
Laugh in the sunshine
sing
cry in the dark
fly
through the night
Don't cry now
Don't you cry
Don't you cry
anymore
lalalada
Sleep
in the stars
don't you cry
dry your eyes
on the wind
lalalala
la......
